מבנה לולייני ( ספירלי ) 53 מקבל את התוצר המוגמר "מן המוכן" ואינו שותף פעיל לחוויית 2 הכתיבה, אפשר למצוא גם בשירה של רחל, "סֵפֶר שִׁירַי" : צְרִיחוֹת שֶׁצָּרַחְתִּי נוֹאֶשֶׁת, כּוֹאֶבֶת בִּשְׁעוֹת מְצוּקָה וְאָבְדָן, הָיוּ לְמַחֲרֹזֶת מִלִּים מְלַבֶּבֶת, לְסֵפֶר שִׁירַי הַלָּבָן . נִגְלוּ חֶבְיוֹנוֹת לֹא גִּלִּיתִי לְרֵעַ, נֶחְשַׂף הֶחָתוּם בִּי בְּאֵשׁ, וְאֶת תּוּגָתוֹ שֶׁל הַלֵּב הַכּוֹרֵעַ יַד כֹּל בִּמְנוּחָה תְּמַשֵּׁשׁ . כשמשווים בין שני השירים רואים, כי אותן תחושות הצער, הייאוש, המצוקה והאובדן משתקפות בשני השירים . בשיר "באמצע הלידה" מצטרפת תחושה של קושי ושל דאגה מחד, ושל מתח ושל תחרותיות דרך רוצח ונרצח, רודף ונרדף, מאידך . המוטיבים המנחים המשותפים לשני השירים הם "הַצְּרָחָה" או "הַצְּרִיחוֹת" כארמז ישיר לקונפליקט בנפש המשורר ו"אֵשׁ" כמטפורה לשירה . באשר לניגודים הרעיוניים, בשני השירים עולים הייסורים של המשורר לעומת מנוחתו של הקורא, פנימיותו של המשורר לעומת חיצוניותו של הקורא ודיאלקטיקת המוות ( של המשורר ) מול החיים ( לידה ) , כשבשיר, "באמצע הלידה", נוספת דיאלקטיקת האור ( יום ) מול החושך ( ל...
אל הספר