פרק רביעי מבנה לולאתי

46 פרק רביעי מִמַּה שֶׁאָמַר וּמִמַּה שֶׁכָּתוּב לַשָּׁוְא, וְהָאוֹר מְנַקֶּה אֶת הַדַּפִּים וְאֶת זִכְרוֹנִי בְּלֹבֶן הַשַּׁחַר הֶהָרוּג שיר זה מכניס את הקורא למצב של חוסר מנוחה כבר מן השורה הראשונה : "מְשׁוֹטֵט בִּשְׁנָתִי אִישׁ הָאוֹר" דרך השוטטות או המעבר ממקום למקום של "אִישׁ הָאוֹר", אשר מפריע את מנוחתו ואת שנתו של הדובר . בשורות הראשונות הקורא נתקל בדיאלקטיקה של אור וחושך : החושך מאופיין על ידי השינה, תהליך הכתיבה של הדובר בשיר והפינה הנטושה, כשלצדם מופיע "אִישׁ הָאוֹר", הלוא הוא המשורר האחר, המנסה להוציא את הדובר בשיר ממצב החשכה שבו הוא שרוי . התחושה העולה מן השיר היא שהמשורר נמצא בשלב הראשון של תהליך היצירה, שהוא הופעת הרעיון המקורי של יצירת שיר . הרעיון המקורי של היצירה הפואטית הוא מעורפל וחסר תוכן לגמרי כמו זיכרונו המעורפל של הדובר, ובשום מקרה אי - אפשר לשעבד אותו לסמכות האינטלקט, לפי התיאוריה של המשורר המצרי, צַלַאח עַבְּד אל - צַבּוּר 2 אשר מונה שלושה שלבים ליצירת שיר ומקביל אותם ( 1931 - 1981 ) , לחוויה הצוּפית . לפי עַבְּד אל - צַבּוּר ( 1969 ) , הרעיון הראשוני ליצירת שיר דומה ל"וַא...  אל הספר