20 פרק ראשון מִלּוֹתָיו הָאֲצִילוֹת, וְרָאָה בְּעֵינָיו מַדְרֵגוֹת שֶׁעוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת, אֵשׁ וּמַיִם בְּעוֹלָם שֶׁמִּתְקַיֵּם בְּצַד הַמָּקוֹם הֵיכָן שֶׁהַמִּכְתָּב אֲשֶׁר מִתְעוֹרֶרֶת וְנִרְדֶּמֶת מֵתָה וְחַיָּה בְּתוֹכוֹ הָעִיר . כותרת השיר היא דו - משמעית ואפשר לפרשהּ כמכתב או כשליחות, כאשר החוליה המקשרת בין שתי הפרשנויות הם המוען והנמען . הכותרת מייצגת את התוצר המוגמר של המשורר, אשר ניחן בשליחות "אלוהית" להעביר לקוראיו את המכתב, או במילים אחרות, את השיר . מהסטרופה הראשונה עולה, כי השיר מתחיל מהסוף ( מהתוצר המוגמר ) להתחלה, תוך ניסיון לשחזר את מסע השליחות של הדובר, אשר "יָצָא / אֶל הָאָרֶץ שֶׁאֵין אֵלֶיהָ כְּנִיסָה" ( שורות 1 - 2 ) . אפשר לפרש את הארץ, שאין אליה כניסה, כעולם לא נודע, שאליו נכנס הדובר בתחילת מסעו הנפשי עד חיבורו את השיר . אזכור המדרגות, "וְרָאָה מַדְרֵגוֹת שֶׁמּוֹבִילוֹת אֶל הָאָרֶץ שֶׁשָּׁב מִמֶּנָּה" ( שורה 3 ) , מתאר בדרך מטפורית את העליות ואת המורדות שחווה הדובר בזמן חיבור השיר . במסגרת שליחותו של הדובר הוא מקריב עצמו על מזבח האמנות, ובכך הוא ממלא את משימתו, שהיא הפצת המ...
אל הספר