לדבר על המוות: מתי ואיך

156 | ד"ר אנדרה מטלון מידת המוכנות של משפחות החולים הנוטים למות היא גורם נוסף שמשפיע על שיקול הדעת של הרופא . לעתים קרובות, בני משפחה מבקשים מאיתנו לא לדבר עם הנוטה למות על סמיכות מותו . לא ברור אם בכך הם מבקשים לגונן על המטופל הנוטה למות, או שעיקר הפחד הוא שלהם . לעתים הימנעות מלדבר על הנושא כאשר המטופל הנוטה למות דווקא מעוניין בכך תשאיר אותו בודד וחסר אונים, בדיוק ברגעים שבהם הוא זקוק ביותר לרופא האישי שלו, שאותו הוא מכיר ומכבד . אני נוהג קודם כול לבדוק בתוך עצמי אם אני "רוצה" יותר מהמטופל, אם אני נטול שיפוטיות לגבי מה "נכון" ומה "לא נכון" ומנסה להקשיב לו ולהבין מתוך נוכחות מלאה מה נכון עבורו . לעתים ההכחשה לגבי המוות הקרב תורמת למטופל בשמירה על החיים והיא מנגנון הגנה טוב עבורו . הרס מנגנון הגנה עשוי להיחשב כ"בריונות רפואית" . הניסיון שלנו עוזר לנו לבחור ברגע המתאים לדבר על הנושא ולהחליט איך להעלות אותו, עם איזה מילים ושפת גוף, אם במגע יד או במבט עיניים . אני מאמין שעם כל אחד מהמטופלים השיחה תהיה שונה, הנושאים שיעלו יהיו שונים, כי כל אדם הוא ייחודי, עם סיפור חיים שונה, והדאגות והפחדי...  אל הספר
רמות