הקדמה לספר איוב

56 אדם בלתי מעשי שעלינו להבין בעניינה של האיליאדה הוא שגם אם לא הייתה פרי עבודתו של מחבר יחיד, לא היה בכך כדי להפתיע את בני העידן העתיק, בניגוד לזעזוע שהדבר היה מעורר בעידן האינדיבידואלי הנוכחי . יצירת האפוס נתפסה במידה כלשהי כמלאכתו של השבט, כמו בניינו של מקדש . הַאמינו אפוא, אם רצונכם בכך, כי ההקדמה לספר איוב, כמו גם הסיום ונאומו של אליהוא, נשתרבבו פנימה לאחר חתימתה של היצירה המקורית . אך אל תדמו לעצמכם כי התוספות האלה כמוהן כזיופים השקופים הנספחים לעתים ליצירות אינדיבידואליסטיות בנות - זמננו . אל תדונו אותן כדרך שהייתם דנים פרק בספר של ג'ורג' מרדית' 2 אשר למדתם בדיעבד כי לא חובר בידי ג'ורג' מרדית', או מחצית - הסצנה שהוגנבה בערמה למחזה של איבסן בידי ויליאם ארצ'ר . 3 זכרו כי העולם הקדום אשר יצר שירות עתיקות כדוגמת האיליאדה וספר איוב העביר את מפעליו במסורת מדור לדור . אדם עשוי היה להניח את שירו לבנו על מנת שישלים אותו כפי שהוא היה משלימו, כמעט כדרך שעשוי היה להניח לבנו את שדהו כדי שיקצור אותו כפי שהוא היה קוצרו . אפשר שהאחדות ההומרית היא אמת ואפשר שאינה אלא בדיה . אפשר שהאיליאדה חוברה ...  אל הספר
הוצאת שלם