214 | ללמוד מילדים על ילדים : השיח המתרחש במהלך משחק - כאילו בעקבות סיפור אני אפילו לא הרגשתי שלא הצלחנו לעשות את הסיפור . נועה : 12 . אני הרגשתי, הרגשתי שלא נסיים את הסיפור, ידעתי, אופיר : 13 . ידעתי . סביר להניח כי תפיסת הזמן של אופיר עדיין איננה מוגדרת דיה . בעיניה הצלחת המשחק תלויה בזמן, ויש חשיבות להגדרת משכו . את יחידת הזמן של "שעה" תופסת אופיר כזמן שיכול לאפשר סיום משחק . לדבריה בפרק הזמן שניתן לה לא היה אפשר לסיים את הסיפור . הדבר אולי מלמד שמבלי משים, ילדים קולטים, מעבדים ומפנימים מושגי זמן שונים ותחושות של משך זמן . קרוב לוודאי כי הבחירה במושג "שעה" מעוגנת אצל אופיר בניסיון קודם המבוסס על הרגשה משוערת של פרק זמן ולאו דווקא שעה ממשית . אולי אפשר לראות חיזוק למחשבה זו בהמשך דבריה, כשהיא אומרת "אני הרגשתי, הרגשתי שלא נסיים", כלומר היא מודעת לקוצר הזמן, שלא אִפשר לסיים את הסיפור . לעומת פרק הזמן שהוקצב, "שעה" כן הייתה מאפשרת זאת . לעומתה את נועה בעיית הזמן לא מטרידה, היא אפילו איננה מודעת לעובדה שהסיפור עצמו לא הסתיים . ההבדלים בתפיסה של שתי הבנות מעמיקים ומתחזקים עוד יותר, כפי ש...
אל הספר