פרק 11 : מזהות ועד חינוך : תובנות מהמסע המחקרי | 161 ההבניה ואת כוחה המדכא . אני איני שותף למסקנה זו . מכיוון שהבחנות חברתיות כאלה הן חלק בלתי נפרד מכל קיום חברתי, אני סבור שאי - אפשר לבטלן באופן פשוט . תהליך כזה יוביל בדרך כלל למערך חלופי וסמוי של הבחנות ותיוגים . תחת זאת, אפשר וראוי לפעול לשינוי תו הערך המוצמד לקטגוריות חברתיות ובכך לצמצם את פוטנציאל הנזק הטמון בהן במישורים האישיים והחברתיים . תהליך זה עשוי לסמן שינוי יסודי יותר : מדומיננטיות של תפיסות אנליטיות והיררכיות בשיח החברתי בישראל, להתחזקותן של תפיסות הוליסטיות שמדגישות פלורליזם וסובלנות לשונות . כאמור, כל זאת בלי לוותר על החיבור למורשת ולזהות האישית והעדתית ועל מנהגים וערכים ייחודיים . כאן אולי טמון הקושי הקשור לפיצול בין אתנוצנטריות מחד גיסא לבין סובלנות או פלורליזם מאידך גיסא . אף שמקובל לחשוב כי האחד שולל את השני, דורות רבים של היסטוריה יהודית ( ב״מערב״ וב״מזרח״ וכן היסטוריה אנושית אחרת ) מלמדים כי אין בין השניים סתירה הכרחית . כשם שסובלנות והכרה בערכם של אחרים אינן תלויות בוויתור על מאפייני הזהות העצמית, כך גם הזדהות עם...
אל הספר