62 | ללמוד מהמזרח : מזרחיות, חינוך ותיקון עולם 2017 ) , יש השפעה ארוכת טווח על הצלחתם המקצועית והכלכלית ועל מעמדם החברתי ( ראו למשל זוסמן וצור, 2010 ) . גם יפעת ביטון ( 2011 ) התייחסה לפערים בחינוך ( ובתחומים נוספים ) על רקע עדתי . לדבריה, קיימים הבדלים בנגישותה של מערכת החינוך למזרחים ובייצוגם בה, הבדלים בשיעורי הזכאות לבגרות והבדלים בשיעורי הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה . הכותבת מסיקה כי מדובר באפליה ממושכת למעשה, שנוגדת את חוקי איסור האפליה ואת מחויבותה של החברה לשוויון . נתונים עדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אכן מלמדים על פערים בולטים בהשכלה בין מזרחים לבין אשכנזים ( דוברין, 2015 ) . נמצא כי סיכוייהם של מזרחים לרכוש השכלה אקדמית נמוכים ב - % 60 מסיכויי מקביליהם האשכנזים, המעורבים, אלה שנולדו בארץ ושני הוריהם נולדו בארץ וכן יוצאי ברית המועצות לשעבר ( זאת בנטרול משתנה השכלת ההורים ) . הכותבת מסכמת : "אי - השוויון המעמדי, שפירושו פער בהזדמנויות ובמשאבים, חופף לאי - השוויון האתני״ ( שם, עמ׳ ,37 ההדגשה במקור ) . נתונים אלה דומים לנתונים שהתקבלו במחקרים אחרים ומלמדים על פערים ניכרים בח...
אל הספר