192 פרק ו הידיות המוטבעות דווקא בחברון, בזיף ובשוכה מערער את ההשערה שבמקומות 94 אלה נאספו הקנקנים המלכותיים . נאמן הציע ששמות המקומות מייצגים ארבעה 95 מחוזות ( ולאו דווקא ארבע ערים ) בהר יהודה ובשפלה . לערי המבצר במחוזות אלה נשלחה, לפי דעה זו, אספקה ממלכתית לקראת מסע סנחריב, ובכך הסביר נאמן את ממצא הטביעות הרב באזור ירושלים ובשפלה . ואולם לאור כל האמור לעיל בעניין זמן השימוש בטביעות, ייחוסן הבלעדי להכנות לקראת מסע סנחריב אינו תקף עוד, ויש לפנות להסברים אחרים . כאמור, ההצעה המסתברת ביותר לדעתי היא, שהשמות על הטביעות לא ייצגו את אתרי היעד ( מחוזי או מקומי ) , אלא דווקא את אתרי המוצא של התוצרת שמולאה בקנקנים . מכיוון שהטביעות הן ממלכתיות, שיערו חוקרים רבים, שאתרים 96 אלה היו יקבים מלכותיים או 'אחוזות כתר' . העובדה ששוכה ( הן שוכה שבהר והן שוכה שבשפלה ) , זיף וחברון אינם יישובים מבוצרים או מרכזי מנהל מחזקת סברה זו . לפיכך סביר להניח שהקנקנים יוצרו במרכז מלכותי בשפלה, שם הם גם הוטבעו בטביעות המלכותיות . ממרכז זה נשלחו הקנקנים לאחוזות המלך ( שוכה, זיף חברון וממש [ י ] ת ) , ושם הם מולאו בשמן...
אל הספר