פרק א: טביעות חותם על קנקנים במזרח הקדום

24 פרק א המכל העובר לסוחר של המוצרים הללו, ובתוכם גם אוחסנה התוצרת הן בכלכלה הממלכתית והן בכלכלה הביתית . הצורך בסימון של הקנקנים יכול להיות מובן כחלק ממערכת הייצור, המנהל והסחר . בעת שהקדר ייצר את הקנקנים היה אפשר לסמן אותם בעת שהחומר עדיין 2 היה רך או 'קשה כעור' . עם זאת, ובשונה מן החותמות המשפטיים, המסחריים והכלכליים, החותמות שנועדו למנהל הקנקנים כחלק מחיי היומיום, הוכנו לעיתים ברישול, מחומרי גלם זולים וזמינים, ואפשר שחלקם הוכנו כדי לחתום סדרה מסוימת של קנקנים בזמן נתון, ואלה גולפו בעץ או בעצם ונזרקו לאחר השימוש . במקרים אלה, נראה שעצם הטבעת החותם על הקנקנים הייתה המעשה החשוב, ומשמעות פחותה הייתה לשם או לסמל שנחקק על החותם עצמו . לכן קורה שאי אפשר לזהות פרטים בתוך טביעת החותם על גוף הקנקן או על הידית, לקרוא את האותיות או לפענח את משמעות הסמל שנחקק עליו . במקרים רבים, פעולות ההחלקה של נקודת החיבור של הידיות לקנקנים — שנעשו בידי הקדר באמצעות בד רטוב או באמצעות האצבעות אחרי הרטבת השטח במים אחרי ההחתמה של הקנקנים וכחלק מההחלקה של הקנקן לפני ייבושו הסופי ושרפתו בתנור — טשטשו, הסתירו ואף ...  אל הספר