הקדמה

הקדמה 9 אז כמה צריפונים ביפו . ההוראה של פיטר, שהיה המורה הראשי והכריזמטי ביותר מבין כל המורים של החוג הצעיר שהוא הקים, היתה רבת השראה, וקשה היה להבחין בשיטה סדורה שעל פיה הוא מלמד . לכן, ללא כל הקשר לימודי שאני זוכר, ערב אחד ( פיטר לימד פעם בשבוע בימי ד׳ בערב ) הוא הציג לנו טכניקה שהוא קרא לה “המחווה הפסיכולוגית“ — — The Psychological Gesture שאותה הוא למד מהמורה שלו, מייקל צ׳כוב ( לימים התברר לי שפיטר למד אצל צ'כוב בסדנה בת שבעה חודשים שצ'כוב העביר בניו יורק בשנת 1942 ) . עיקרו של התרגיל הזה הוא יצירת מחווה — פעולה גופנית נמרצת וברורה — שנותנת ביטוי פיזי עוצמתי ל“רצון – העל“ של הדמות . על ידי כך, הוא הסביר, השחקן יכול ליצור מפתח פיזי ברור וחזק למניע העיקרי של כל פעולותיה של הדמות שאותה הוא אמור לשחק לאורך כל המחזה . משום מה, אחרי שפיטר הציג את הרעיון, “הבנתי“ אותו באופן אינסטינקטיבי וקמתי ראשון בניסיון לעשות את “המחווה הפסיכולוגית“ של ריצ׳רד השלישי ( במידה רבה בהשראת סרטו של לורנס אוליביה שראיתי באותם ימים ) . שנים אחר כך הבנתי שמה שעשיתי באותו ערב לא ממש תאם את הטכניקה, כי על פי צ׳כ...  אל הספר
הוצאת אסיה