עידוד, תמיכה ושבח בעשייה החינוכית

88 בן אדם, אם ירצה האל את פחדיו ואת אי-הוודאות שחש . הכלים ששימשו אותו היו סובלנות, הבנה, תבונה ורציונליות — תחת כפייה, איומים, הוראות ונזיפות . נראה שסכאכיני הבין כמחנך בעל השכלה רחבה שבנו בן ה- ,18 בן יחיד מפונק ואהוב, הקרוב מאוד להוריו ושמעולם לא התרחק מהם, עלול לחוש ניכור ונוסטלגיה שיביאו לכישלונו ולחזרתו לירושלים ריקם . על כן נטה לעודד ולחזק את הביטחון העצמי ואת חופש הבחירה, אחרת היה אולי עלול לאבד את בנו . במהלך השנים טיפח סכאכיני כלי חינוכי שבאמצעותו תקשר בהצלחה עם תלמידיו ועם בנו, והם גמלו לו כבוד ואהדה רבה . כלי זה הוא הדיאלוג . סכאכיני נמנע ממתן הוראות לתלמידיו ומכל סוג של כפייה . החופש של התלמידים לבחור היה בעיניו ערך עליון שאין לפגוע בו . הדיאלוג, כערך, העניק עָצמה לסכאכיני גם בהקשר של עמדתו הפטריוטית . הוא היה סבלני וסובלני כלפי אנשים בעלי דעות פוליטיות שונות מדעותיו ואף כלפי עמדות אנטי-פטריוטיות בתכליתן . הוא ניהל שיחות ארוכות וקיים קשרים טובים במשך עשרות שנים עם בריטים וציונים ועם ערבים שחלקו עליו בנושאים לאומיים בעלי משקל . כמורה וכמחנך נהג לערוך דיאלוג רציונלי ובוגר עם...  אל הספר