המחנך הראוי

37החינוך ההומניסטי המתקדם בין הפטריוטיזם שלו ובין הוראת השפה הערבית לזרים ובהם קצינים בריטים . מייג'ור טאדמן, מנהל מחלקת החינוך של הממשל הצבאי בפלסטין בשנים 1918 ,1920 ארגן לסכאכיני שלוש קבוצות של קציני צבא בריטים, חמישה בכל קבוצה, וביקש ממנו ללמדם ערבית תמורת שלוש לירות לכיתה לחודש . בחלקיו הראשונים של היומן כתב סכאכיני כי לצד האהבה וההערכה למקצוע ההוראה ואמונתו השלמה בכוחו של החינוך, המצוקה הכלכלית שבה חי הייתה הסיבה העיקרית למתן השיעורים הפרטיים לתלמידים ערבים, יהודים ובריטים . הבריטים פנו אליו כאל מחנך מוערך ומורה בעל שם ; אך בראש ובראשונה הם קיבלו את השקפת עולמו החינוכית, הכירו במהפכנות שלה על רקע הגישות הרווחות באוכלוסייה המקומית וביקשו לקרבו אליהם . במהלך 1918 השתפר מצבו הכלכלי של סכאכיני הודות לשיעורים הפרטיים שנתן לקצינים הבריטים, שבמהלכם אף רקם יחסי ידידות עם מקצתם וביקש מהם להעבירו ללונדון 24 בתפקיד מורה בבית הספר ללימודי המזרח, שבו חלם ללמד . הקשר שלו עם קצינים אלה היה במידת-מה פרדוקסלי ולא מובן, בהתחשב בדעותיו, אם כי סכאכיני פירש אותו כהתנהגות מעשית, הומניסטית ופרגמטית . ה...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב