פתח דבר

10 בן אדם, אם ירצה האל סכאכיני נחשב לנציג הבולט ביותר של המחנכים הפלסטינים אשר יזמו וכוננו חינוך פרטי מתקדם ( פרוגרסיבי ) ולאומי כחלופה לחינוך הממשלתי אשר הציעו העות'מאנים, אך בעיקר הבריטים, לאוכלוסייה הערבית בפלסטין בשנים 1920 - 1948 . רוב המנהיגים הפלסטינים התייחסו לממשלת המנדט כאל כוח אימפריאלי אשר ביקש לשלוט בהם כפי ששלט על עמים רבים בעולם, ובמסגרת זאת אף הציע מערכת חינוך מגויסת . גדולי המחנכים הפלסטינים, ובראשם ח'ליל טוטח, אִסְעאף אל-נשאשיבי, אחמד סאמֵח אל-ח'אלֵדי, גִ'בְּראיל כּאתוּל, מֻסטפא מֻראד אל-דבאע', עארֵף אל-בֻּדֵירי, אִסְחק מוסא אל-חוסיני, רפיק אל-תמימי ואחרים, הבינו שאין לסמוך על החינוך הממשלתי המנדטורי המגויס, שסבל ממגמתיות פוליטית מובהקת . זו באה לידי ביטוי בתכניות לימודים בסיסיות למדי, בהפקדת הניהול בעיקר בידי פקידים בריטים, בתקציבים דלים ובמידה ניכרת של פרימיטיביות מבחינת תכניות הלימודים המוצעות לתלמיד הערבי . ואולם אין עוררין על שהמחנך הבולט ביותר, אשר הטביע את חותמו בתחום החינוך הפלסטיני משלהי העידן העות'מאני ולאורך תקופת המנדט, היה האינטלקטואל הירושלמי המרתק והססג...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב