פטר וולבן 92 איילים, שהם מצמיחים ניצנים מרובים כמו שיחים ונשארים בגובה של חצי מטר במשך עשרות שנים . ומה אם כורתים עץ ? האם הוא מת ? מה באשר לגדם בן מאות השנים שהוזכר בתחילת הספר, המוסיף עדיין לחיות אף היום בזכות חבריו ? האם הוא עץ, ואם לא, מהו ? העניינים מסתבכים עוד יותר אם גזע חדש צומח מתוך הגדם העתיק . ביערות רבים זה עניין שבשגרה, כי במשך מאות שנים עצים נשירים נכרתו לייצור פחם . מתוך הגדמים צמחו גזעים חדשים, והם שיצרו את התשתית ליערות הנשירים של ימינו . בייחוד יערות של עצי אלון ואלה לבנה מקורם ביערות כאלה . מחזור הכריתה והצמיחה של העצים חזר על עצמו כל כמה עשורים, כך שהם מעולם לא צמחו לגובה או הגיעו לבגרות . זה בוצע כי האנשים היו עניים מאוד באותם הימים ולא יכלו להרשות לעצמם להמתין לצמיחתה של עצה חדשה . תוכלו לזהות שרידים כאלה בעת טיול ביער לפי גזע קטן מרובה פיצולים בצורת זר פרחים או לפי תפיחות גבשושיות בבסיס הגזע, היכן שהכריתה המחזורית עודדה היווצרות גידולים . ובכן, האם הגזעים האלה צעירים או בעצם עצים בני אלפי שנים ? את השאלה הזאת שואלים גם מדענים, כגון אלה החוקרים אשוחיות עתיקות בחבל...
אל הספר