פטר וולבן 56 משלמים את המחיר על כך . ביער שלי האשוחיות מתבקעות לרוב במקרים כאלה . אף שלא בכל תפר, אלא לאורך הגזע . אם הקרקע כבר התייבשה, אבל המחטים שבכותרת למעלה ממשיכות לדרוש עוד מים, המתח בעצה המתייבשת נעשה בשלב מסוים קשה מנשוא . היא מתבקעת ומתפצחת, וקרע באורך מטר נפער בקליפה . הוא חודר לעומק הרקמה ופוגע משום כך קשות בעץ . כי נבגי פטריות מנצלים את הקרע כדי לפלוש אל מעמקי העץ ולהתחיל שם מיד במלאכת החורבן שלהם . בשנים לאחר מכן האשוחית מנסה לרפא את הפצע, אך הוא תמיד נפתח מחדש . כבר ממרחקים אפשר להבחין בערוץ השרף השחור המעיד על התהליך המכאיב הזה . וכך אנו מגיעים אל בית הספר של העצים . לרוע המזל, מידה מסוימת של ענישה גופנית עודנה מקובלת כאן, כי הטבע הוא מורה אכזר . מי שמתעלם מההוראות ומסרב להשתנות, נאלץ לסבול . סדקים בעצה, בקליפה, בקַמְבִּיּוּם ( השכבה מעניקת החיים שמתחת לקליפה ) הרגישה בצורה קיצונית : מבחינתו של עץ אין תסריט גרוע מכך . הוא מוכרח להגיב, אך לא רק בניסיון לסגור את הפצע . מעתה ואילך הוא גם קוצב מים בצורה משופרת, במקום לשאוב מיד עם בוא האביב את כל מה שזמין באדמה בלי שום מחשבה...
אל הספר