ג ' ו נה ב ר ג ר 190 הפך לבסוף למוצא האחרון . הוא התחיל לסמל ריכוזי עוני, פשיעה והפרדה גזעית . פוליטיקאים התנגדו לבנייה בשכונות של המעמד הבינוני ומעמד הפועלים והתמקדו בבנייה באזורי עיר שכבר היו עניים . הלבנים החלו לעבור ממרכז העיר לפרוורים, והדרישה להכנסה מינימלית של דיירי הדיור הציבורי הפרידה עוד יותר בין האוכלוסיות . בתוך זמן קצר, היחידים שנשארו בדיור הציבורי היו אלה שלא היה להם שום מקום אחר ללכת אליו . מסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים ניסתה הממשלה גישה אחרת . במקום להתמקד בהיצע, כלומר במספרן של הדירות שנבנו בעלות נמוכה, התוכנית הניסיונית לסיוע בדיור ( ) Experimental Housing Allowance Program התמקדה גם בצד של הביקוש . במקום לספק סיוע "מבוסס פרויקט" בבניית בנייני מגורים, חילקו למשפחות שוברים . סיוע כספי זה, שניתן לדיירים עצמם, כיסה את הפער בין 25 אחוזים מהכנסות משק הבית לבין שכר הדירה בשוק, ואפשר היה להשתמש בו בכל מקום שקיבל שוברים . הדיירים כבר לא היו חייבים לגור דווקא בשיכוני הדיור הציבורי ויכלו לעבור לגור בכל מקום שירצו . השוברים נועדו לעודד אנשים לעבור לאזורים טובים יותר . הרעי...
אל הספר