העצות של וירג'יניה וולף: "מכתב למשורר צעיר"

336 פרק שישי 7 מאזינה לצלילי העתיד הנובע ממנו" ( שם, 284 ) , וחשיפת "הגילויים רבי-המשמעות ביותר, רבי-החידה ורבי-הפשר" ( שם ) במה שהוא יומיומי דווקא, ולא בדרמות ה"גדולות" של החיים, כגון אסונות, מחלות ומוות . טכניקת הכתיבה של וולף, כפי שהיא עצמה מציגה בדברים ששטרן מצטט מתוך המסה "הסיפורת המודרנית" ( " Modern 8 קשורה קשר הדוק למאפיינים הללו : Fiction , ) " שראתה אור ב- ,1919 "רוחנו", אומרת היא, "מקבל רבבות רשמים — פעוטים, דמיוניים, בני חלוף או שנונים כתחריטי עשת [ . . . ] מבול שאינו פוסק של אטומים לאין-ספור [ . . . ] הבה נרשום את האטומים כפי שהם נופלים על פני רוחנו, בסדר נפילתם, הבה נגלה את התרשים שכל מראה או מקרה מהווה על פני ההכרה שלנו, כמה שלא יהיה תרשים זה מקוטע וחסר-קשר למראית עין" ( שם, 282 ) . תפיסת העולם הפואטית של וולף, כפי שהיא עולה מרשימתו של שטרן — ההכרה בכך שלא ניתן לבנות סיפור אחד גדול שיש לו פשר, שיש לאחוז ברשמים מקריים ויומיומיים בהווה החובקים את העבר והצופים אל העתיד — חודרת אל לב-לִבה של הפואמה של שטרן "מכתב ביניים" ונוכחת בה כהתניית יסוד גלויה . יתרה מזאת, דומה שכותרת ה...  אל הספר