49 הָאָמָּנִים מְזֵי-הָרָעָב מְזִיעִים — וּבַגַּב וּבַכָּתֵף הוֹדְפָם קְהַל-מְטַיְּלִים מְגֹהָץ-נֶחְפָּז . אַךְ פֶּתַע מְגַלֶּה הַגּוּץ אֶת רֹאשׁוֹ וּמִתְחַמֵּק לְתוֹךְ הַבַּיִת, חֲבֵרוֹ דּוֹרֵךְ עֹז, מִשְׁתּוֹלֵל בְּנַגְּנוֹ, וְעֵינָיו לְטוּשׁוֹת לְצַד הַדֶּלֶת — כָּלוֹת לַחֲבֵרוֹ וְלִמְעוֹת הַמִּתְמַהְמְהִים . . . הוּא בָּא ! "קִבַּלְתָּ מָה ? " "נְבָלִים ! — קִבַּלְתִּי . לְכוּ וְנֵלְכָה" . "הוֹ, נָחוּשׁ אֶל כּוֹס-יַיִן, וְאִם אַיִן — מֵת אָנֹכִי" . הֵם פּוֹסְעִים בְּעֹז . מַחְלִיקוֹת בְּחִבָּה עַל כְּלֵי הַזֶּמֶר אֶצְבָּעוֹת קְפוּאוֹת, שֶׁעוֹד מְעַט וְכוֹס-יַיִן תְּחַבֵּקְנָה . הדֹאר , ניו-יורק, שנה שלוש עשרה, גיליון ה, י"ג בכסלו תרצ"ד, 1933 . 12 . ,1 עמ' 74 .
אל הספר