סיפורו של עוז : " הפרונקלין שלי " ( II ) עוז , איש היי טק בן , 54 מתגורר במרכז הארץ . עוז סיפר כי למרות שבילדותו גר בפריפריה , באזור הצפון , והיה בטוח שיגור שם גם בבגרותו , הוא העתיק את מקום מגוריו כמפלט אחרון לשינוי אווירה , כלשונו : כשהייתי בצבא והכרתי חבר ' ה מכל הארץ , השתחררתי מהבועה הצפונית שגדלתי בה ואמרתי לעצמי שיש עוד מקומות במדינה שאפשר לחיות בהם . כשהשתחררתי החלטתי שאני מתחיל ללמוד במרכז , גר במעונות סטודנטים ומשם אתן לעצמי להתגלגל . אני יכול לומר שבדיעבד זה היה סוג של קתרזיס . לא הייתה לי ברירה , אלא להתחיל חיים חדשים שאינם דומים לחיי בילדותי . לשמע דברים אלה שאלתי את עוז : למה קתרזיס ? ממה היית צריך להשתחרר ? מכאן זרמה שיחה על ילדותו ועל חייו החברתיים , והוא שטח באוזניי את סיפורו : עד היום , כשמקריאים שמות בכל מיני פורומים , אני מתכווץ . אני נזכר בדממה של התלמידים עד שהגיעו לשמי , פרנקל , ובפרצי הצחוק שנשמעו בכיתה כאשר הוא הוקרא . חלקם גיחכו , חלקם החליפו מבטים ביניהם וקרצו זה לזה וחלקם אמרו " פרונקל " . לא האמנתי שהמורים לא מרגישים בכך , כי כל בוקר עשו עניין מהשם שלי , ול...
אל הספר