שלה ממין , שהלך והוגדר על – ידה כקשור לניתוק מאיבר המין הנשי , שהיה לגביה " מגירה סגורה " , כשכל השאר – היה פרוץ . בתקופה זו עולה נושא המין המזדמן של בעלה כעניין שמתקיים בהווה ( " לגבר יש צרכים " ) , בעוד שאני לתומי חשבתי שזהו עניין שעליו היא דווחה בהתחלה והסתיים . דברתי אתה על " התרדמה " שלי – על כך שהנחתי שזהו נושא סגור , וגם כאשר דנו בקושי שלה לחוש תחושות מיניות , זה לא התקשר לפגיעות שלה מהמיניות הפרוצה של בעלה . בתקופה זו , כאשר מירב כבר מגובשת יותר וערה יותר לתחושותיה ורצונותיה – היא יזמה עימות עם בעלה , שבו היא הבהירה לו שמבחינתה ומבחינת הדוגמה האישית שהוא מגלם עבור ילדיהם – היא לא מוכנה שזה ימשך כך , ושהוא יצטרך לפעול בנושא . למרות שהיא כבר מתעשתת ומוחה ישירות בפניו כשהיא נעשתה ערה לכניעות ולפגיעות שלה – היא עדיין מגוננת על בעלה ועל היחסים ביניהם , ואומרת " אנחנו חברים נהדרים " . במהלך העבודה הטיפולית עם מירב עולה היסטוריית הקשר הזוגי שלה : היא הרגישה שבעלה העניק לה את הבית הראשון שהיה לה . כמפרנס וכאדם דעתן הוא סיפק צורך בסיסי שלה בתלות מילדותה וגם בבגרותה כאישה ואם – באופן שגר...
אל הספר