הזוגיות חלה על הקיום הפיזי , הנפשי והכלכלי , בהורות ובמיניות , ולמען מטרה משותפת . בהסדר זה נדרשת תלות הדדית בין שני שותפים , המחייבת קרבה ואמון . היא משרתת צרכים ואינטרסים משותפים , שלפעמים נתפסים על ידי כל אחד מן השותפים בזוגיות כמתנגשים באינטרסים ובצרכים האישיים , ולפעמים – כמשלימים או מאפשרים אותם . הפרטנר המשלים אותנו ניתן לומר ששיתוף הפעולה הנדרש בזוגיות והתלות הנוצרת בין שני בני זוג המבקשים לספק זה את זה בקשר ובמין – מתאפשרים לא פעם בגלל תיווכה של הפנטזיה . במשא ומתן הנדרש ביניהם בני זוג מוצאים עצמם נמלטים אל דימויים ואל שיח דמיוני עם בן הזוג שלהם , כתחליף לשיח ממשי . הבריחה אל הפנטזיה נועדה להגן על האני שלהם מפני מתח גובר הנוצר כאשר מתעורר חשש שבן הזוג לא ימלא תפקיד של אובייקט הממלא משאלה , ויפתיע לרעה . ניתן לראות ציפיות רומנטיות דמיוניות ספציפיות למשל ביום הולדת , בבילוי נחשק , בתפקוד יומיומי כשהפרטנר חורג מהתסריט האישי לגביו : שוב פעם הוא רץ , לא שם דברים במקום , אי אפשר לסמוך עליו . האובייקט הדמיוני שאותו אנו ' מלבישים ' על בן הזוג שלנו הוא לרוב אובייקט שהפנמנו בילדותנו , מ...
אל הספר