תפיסת ה " חדס " שפיתח אבן סינא יוצאת חוצץ נגד הנבואה הדמיונית הפלאית . היא מצדדת בקיומה של סיבה שכלית וטבעית , הן לתופעה הנפשית של הנבואה עצמה , והן לאירוע שהיא מנבאת . ההסבר השיטתי לכך שהמאורע הנבואי נתון לידיעה מראש , הוא שהנביא מזהה במהירות את הסיבה המדידה להתרחשות העתידית . למתבונן מן הצד נדמה כאילו אין סיבה המשחקת תפקיד בהתרחשות הנצפית , משום שהמהירות המסחררת שבה פועל הנביא הגאוני ממזערת את מרכיב הזמן ומותירה אותו מחוץ לתמונה . הביקורת על הדת הדמיונית מתעצמת , מאחר שיש עתה תיאוריה מנומקת המסבירה בפרטי פרטים כיצד התרשמותו של המתבונן מהצד מהיעדר הסיבה הטבעית נובעת מכך שהוא חסר את היכולת השכלית שיש לבעל ה " חדס " , ועל כן אינו מזהה את הגורם שבגינו קורית התופעה שבמרכז הנבואה . באותה המידה שתיאוריה זו מרוממת את הנבואה השכלית , היא משפילה את הנבואה הדמיונית והפלאית . דומה הדבר לילד קטן שאביו יתנבא שאם ייגע בתנור החם יקבל כווייה , או שאביו ינבא את בוא הגשם כשיראה שמים מעוננים , או לרופא המנבא את מותו של אדם משזיהה את המחלה המכרסמת בו וכו ’ . 185 במורה הנבוכים , ב , מח , הרמב " ם מסביר שה...
אל הספר