הזיקה בין המיניות הארוטית , המשרתת את הפרייה והרבייה הגופניות , לבין הולדת הרעיונות היפים , המאפיינת את הארוס הסוקרטי , איננה ייחודית רק לרמב " ם . גם אצל חז " ל נוכל למצוא את הזיקה הברורה שבין מיניות בלתי מרוסנת ליומרה חסרת גבולות , זיקה המגולמת בכפל המשמעות שבמושג ידיעה . כבר חטאה של האישה בגן העדן נע בין חציית גבולות מיניים גופניים וזיהום נים גופה , לבין חציית גבולות אידאיים והסתאבות מושג הטוב והרע . גם אלישע החוטא ברהב אינטלקטואלי וכופר באמיתות האמונה באל טוב , " מקצץ בנטיעות " , כלומר פוגם פגימה אורגנית בדורות הבאים . עם כל זאת , ההטיה החשובה ביותר שהסולם הארוטי של דיוטימה עובר במשנתו של הרמב " ם , היא שחרור המאמין מן ההתניה בתגמול השכר והעונש . בסופו של דבר , תכליות הביניים המסומלות בחיזוקים מוחשיים , המשתנים בהתאם להתבגרותו , נועדו להמחיש לקורא שגם האמונה בעולם הבא מוחשי וחושני היא שלב ראשוני בתהליך התגבשותו לאדם רציונלי . עם ההעפלה לאמונה שכלית , המאמין מודע לכך שהאמונה עצמה היא התכלית והיא המטרה הסופית . היבט זה מודגש היטב בגרסה נוספת של משל הילד המתבגר , והוא המשל על המלך והמ...
אל הספר