המחנך הרמב " מי מייצג כלפי התלמיד את מה שהשכל האלוהי מייצג בעבורו : מקור של חוכמה נערצה . הוא מעודד את ידענותו ומסתייג מבורותו . לכאורה , מנקודת מבט רציונלית אין מקום לרגשות של נוחם , תשוקה וסגידה בין שני אנשים שכליים . ואולם , אדם שטרם השלים את התפתחותו השכלית , קרוב לוודאי שיחוש הערצה ותלות שנקל לו לפרשן כ " אהבה " כלפי מי שיש לו כל הידע שהוא חסר , ואף על פי כן הוא קשוב לקולו ונענה לו במסירות . הייצוג של האמת - ההורה או המורה - אהוב יותר מתכניה , אך אהבה והערצה אלה ניזונות ממוחלטותה של האמת ומתלבות ממנה . אף הרמב " ם משווה את המצב הנפשי שבו תכלית אחת משתלטת על המחשבות ועל המעשים לאהבה אובססיבית : ג וכיצד היא האהבה הראויה : הוא שיאהב את ה ’ אהבה גדולה יתרה רבה , עזה עד מאוד , עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה ’ , ונמצא שוגה בה תמיד כאלו חולה האהבה , שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אישה שהוא שוגה בה תמיד , בין בשוכבו בין בקומו , בין בשעה שהוא אוכל ושותה . יתר מזה תהיה אהבת ה ’ בלב אוהביו , ושוגים בה תמיד , כמו שציוונו , " בכל לבבך ובכל נפשך " ( דברים , ו , ה ; דברים , י , יב ; דברים , ל , ו ) . וה...
אל הספר