גן העדן המדומה

הפילוסופיה של הרמב " ם היא פילוסופיה שכלית , משום שביסודה מונחת ההנחה שהשכליות היא כושר שמאפיין את מין האדם . אמנם אנו חיים היום בעידן פוסט מודרני , ובעקבות המהפכה של קאנט , מטילים ספק באפשרותנו להכיר את העולם ותופעותיו כפי שהם , אך הרמב " ם פעל במסגרת רעיונית , שבה האמינו בקיומה של מציאות אובייקטיבית ובכוחה של התבונה להכירה . בתורתו השכלית של אריסטו , התבונה משווה למציאות את " טבעיותה " . היא שמארגנת אותה לפי עקרונות וכללים הכרחיים וקבועים . לעומת זאת , בתפיסת עולם שכלית דתית , תכונת האלוהיות מחייבת את האי - שינוי ( משום שהשינוי מורה על חולשה , על הססנות על אי - ידיעה וכו ’ ) . האמונה באל מצד אחד , ובתבונה מן הצד האחר , עודדו את הפילוסופים הדתיים בימי הביניים , ובהם הרמב " ם , לטפח תפיסת עולם אופטימית , המחנכת לאושר . האושר נתפס כפרי כוחו של האדם לממש את עצמיותו . הוא התוצאה המידית של התנהגות שכלית , והוא ההישג הראשי של קרבת אלוהים . גם אריסטו , שפעל בעולם ללא התגלות ראה את האושר , הן כשכלי והן כנוגע באלוהות : ובין שהשכל ובין מה שהוא אחר הוא זה שלפי עצם טבעו מוחזק להיות מושלנו ומנהיגנ...  אל הספר