מהי הכנות , אם כן ? גופמן מגדיר את הכנות כאמונה של אדם בתפקיד אותו הוא מבצע . ' ציניות ' בעולם המושגים שלו , היא ההיפך מכנות . האדם הציני לא מאמין בתפקיד אותו הוא מבצע , ואין לו עניין שאחרים יאמינו בו . בין כנות לציניות נע לו האדם במהלך היום ובמשך השנים . נתבונן במרצה העושה דרכה אל הכיתה . בשנתה הראשונה היא אחוזת אמונה בתורתה . חשוב לה שתלמידיה יבינו ויפנימו את חומר הלימוד , וכי במהלך חייהם ינהגו בהתאם למה שלמדו . בשנתה הרביעית היא מתייחסת אל עבודתה כאל פרנסה בלבד , אך עדיין עושה את עבודתה כראוי : היא מקצועית , ברורה , הוגנת בדרישותיה ושיעוריה ערוכים בקפידה . בשנה השישית אין לה עניין כלל בעבודתה , ולא אכפת לה אם לעבודתה תהיה השפעה על אופני התנהלותם של תלמידיה בקריירה העתידית שלהם . למרות אובדן העניין , היא עושה את מלאכתה כראוי : היא מפגינה התעניינות בסטודנטים ומנהלת אתם שיחות ארוכות לאחר השיעורים , תוך שהיא מעסיקה את מוחה בדברים רחוקים , אשר אינם קשורים כלל לעבודתה כמרצה . בשנתה השמינית היא מגלה עניין מחודש , וחוזר חלילה . כך , למעשה , אנו פועלים במסגרת יום עבודה שגרתי . לציניות ולכנות...
אל הספר