עד עתה עסקנו בשני מרכיבים ביחס הכבוד בתורתו של גופמן : . 1 כפיה מול חופש הנתונים לאדם בעת ביצוע תפקיד ו . 2 שמירת האזורים הנסתרים והמרחק מהם . אמרנו שניתן לדמות מרכיבים אלו למטבעות שעל צדם האחד חקוקה ההשפלה ועל צדם האחר – כבוד . עתה נעסוק במרכיב השלישי של משחק הכבוד בתורתו של גופמן : הקהל . כזכור , גופמן מדמה את הפעילות החברתית לתיאטרון ואת בני האדם הפועלים בו לשחקנים . הצלחתו של השחקן בתאטרון תלויה במידה גדולה בקהל שלו . בתאטרון של החיים תלות זו גדולה עוד יותר . הקהל , לשיטתו של גופמן , כולל את אותם בני אדם שאת תגובותיהם מביא השחקן בחשבון כשהוא משחק תפקיד . במילים אחרות , הקהל הוא כלל השותפים ליחסי הגומלין , מנקודת ראותו של השחקן . כשטיפלנו במרכיב האזור הנסתר ראינו שככל שכוחו של האדם לשלוט בסיטואציה החברתית פוחת , כך גדלה תלותו ברצון הטוב של קהלו . הקהל עשוי לפלוש לאזור הנסתר ועשוי גם להסיט את המבט ממנו , לוותר על הניסיון ' להציץ ' ולאפשר את הביצוע התקין . כאשר ביצוע משתבש , כוחו של הקהל גדל עוד יותר . בידי הקהל טמונה היכולת לשמור על כבודו של השחקן על ידי חיבור תגובה שתעדן את הכישלון...
אל הספר