ממבנה זה של יחס הכבוד ניתן להבין מספר מרכיבים המאפיינים את היחס לגוף האישה בתרבויות שונות . כמו ביתר פרקי האתנחתא , בדברים שנביא להלן נלך מעט בעקבותיו של גופמן , ובעיקר נפתח את הרעיונות להשתמעויות נוספות המתאפשרות תוך שימוש במושגיו . גוף האישה חדיר באופן עקרוני ומאפשר גם חדירה אליו וגם שינוי שלו . לכן ככל שקטנים כוחותיה לשלוט במרחב ( הכוחות המצויים בידי מלכת אנגליה , למשל ) כך נעשית הפריצה אל תוך גופה אפשרית , כלומר תלויה בהסכמות החברתיות ולא בה עצמה . ההסכמה החברתית כי גופה של האישה אסור לחדירה ללא הסכמתה היא מעיין נובע לכבודן של נשים , ולכן גם ליכולותיהן למלא תפקידים חברתיים שונים . הסכמה זו , כך נראה לעתים , לא הפכה מעולם ל ' טבעית ' כמו , למשל , ההסכמה שבישיבות מנהלים לא מפעילים הגברים אלימות פיזית זה נגד זה ולא נוקטים אלימות מילולית מפורשת המכוונת כנגד מאפיינים גופניים של השותפים . בכל רגע שבו מבצעת אישה תפקידים מחוץ לביתה יחס הכבוד אליה עומד למבחן , והנוכחים מודעים , בדרך כלל , לכך שהם מעניקים אותו . מעידים על כך תשומת הלב המוקדשת להופעתן של הנשים באירועים שונים , תשומת לב שאיננה...
אל הספר