יחסי מורים תלמידים , ובמידה רבה גם יחסי הורים ילדים , הם יחסים הבנויים , מראש , כיחסי כוח . כזכור , בתת הפרק " רושם " אמרנו כי הילדות היא השלב שבו האדם המתחנך אינו יכול עדיין להפריד בין האזור הנסתר לחזית באופן שישרת את מטרותיו או באופן שיתאים לדרישות החברתיות . בנוסף , מה שהוא מנסה להסתיר גלוי , פעמים רבות , בפני סוכנת החברות שלו . ככלל , אמרנו , יחסי הגומלין בילדות , אם הם תקינים , אינם מכוונים ליצירת שדה חברתי פתוח בו נאבקים כולם על הגדרות המצב , אלא ליצירת שדה חברתי בו מרגישה הילדה , או המתחנכת , בטוחה לתפקד . יחסים במבנה זה אינם מוגבלים לתקופת הילדות , אלא תקפים לכל המצבים בהם מתפקד הורה כהורה , או בהם מתפקד אדם כמנטור . העיקרון הנ " ל מסמן הבדל משמעותי בין שני סוגי מרחבים חברתיים הנבדלים זה מזה באופן עקרוני : המרחב החינוכי והמרחב החברתי הפתוח . מרחב חינוכי נוצר כאשר המטרה של יחסי הגומלין נקבעת על ידי בעלת הסמכות כהכשרתו של המתחנך לחיים שמעבר למסגרת החינוכית . מה שקובע את אופי יחסי הגומלין הוא צרכיו של המתחנך . במרחב החינוכי יחסי הכוח לא יכולים להתבטל , משום שהוא מבוסס כולו על היכ...
אל הספר