במעגלים חברתיים נושאי יוקרה ( באקדמיה , במוסדות המדינה , בשוק העבודה , בתרבות ) , צבע העור , המבטא , הסגנון ומחוות הגוף מסגירים אותם ויוצרים את הרושם שהם לא ראויים לכניסה למעגלים הנחשקים . מחאת הפנתרים השחורים בישראל בשנות השבעים של המאה העשרים , מחאת האתיופים באמצע העשור השני של המאה ה 21 ומהומות השחורים בארצות הברית באותו הזמן , הן תגובה ליחסי שליטה מסוג זה . בשונה מהמחאה , המבקשת שינוי של הסדרים החברתיים על מנת להשתלב בהם , אקט הנקמה מיועד לשבור יחסי שליטה ו / או להכריז על בטלותם . הנקמה היא אקט אוניברסלי , המצהיר על קיומו של המאבק לחיים אנושיים במובן של גופמן , והמבוטא בשפה אוניברסלית הקודמת לשפת יחסי הגומלין המוסדרים : היא מצהירה על אי התקיימותו בפועל של הסדר המשפיל , בכך שהיא פונה נגד החיים המוסדרים באמצעותו , בתוך המסגרות החברתיות שבנו לעצמם בעלי הכוח , בחסות החוקים המגנים עליהם ומפקירים את האחרים . אם נבין את אקט הנקמה כתגובה לפרקטיקות של שליטה משני הסוגים , נוכל לראות בו חלק מהשאיפה לכונן מסגרות תרבותיות שאינן כולאות את החברים בהן בעמדות נחותות ומשפילות . מנקודת מבט זו , זהו...
אל הספר