גופמן מאפשר לנו לחשוב על היכולת לשמר את האפשרות להפריד בין מה שצריך להישאר נסתר לבין מה שברצוננו לחשוף כיכולת מרכזית ביותר לתפקוד האנושי . את יחס הכבוד ניתן להגדיר , כעת , במושגיו של גופמן , כיחס בין בני אדם שבמסגרתו נוצר מרחב המאפשר לאדם לשלוט בהפרדה בין מה שברצונו לגלות לבין מה שברצונו להסתיר , ולשחק את התפקיד אותו בחר לשחק . את יחס הכבוד ניתן להשיג גם על ידי שימוש בכוח וגם על ידי הסכמה . הכוח הוא אמצעי לשמירת האזורים הנסתרים ולכפיית תפקידים . דוגמה קיצונית למצב זה היא מלכת אנגליה , אותה כבר הזכרנו קודם . מלכת אנגליה החזיקה במשאבים המספיקים לסלק כל אדם המעוניין ' להציץ ' לאזורים בהם הכינה עצמה להופעותיה , ולשלוט בנעשה במרחבים בהם הופיעה בציבור , כך שהמרחק הראוי לצרכיה בינה ובין הקהל נשמר . עם התפתחותה של ' העיתונות הצהובה ' והשתלטותה על חלקים מרכזיים בתקשורת , פחת גם כוחה של מלכת אנגליה לשמור על כבודה . צלמי פפרצי החלו לארוב לבני משפחת המלוכה באירועים בהם ביקשו אלה להסתיר עצמם , ולפרסם את המתרחש בהם . הכבוד של מוסד המלוכה ירד עם התפתחות פרקטיקות אלו , משום שהכבוד מבוסס בדיוק על היכול...
אל הספר