אמרנו כי במונחיו של גופמן , הדבר הקרוב ביותר למושג ' מהות אנושית ' , או לתכונה המאפשרת לבני אדם לבנות חברה אנושית , הוא היכולת לבצע הפרדה בין מה שיוותר ' מאחורי הקלעים ' למה שיקודם ל ' חזית ' . גופמן מתאר זאת כך : לסוג מסוים של רכוש יש קשר מיוחד אל העצמי . הפרט מצפה לרוב לשליטה מסוימת על האופן שבו הוא מופיע לפני אחרים . לשם כך הוא זקוק לאספקת קוסמטיקה ולבוש , לכלים שבהם ישתמש ושאותם יסדר ויתקן , ולמקום נוח ובטוח לאחסן את האספקה כמו גם את הכלים המלווים אותה . בקצרה , הפרט זקוק ל " ערכת זהות " לניהול החיצוניות האישית שלו . לפני שנמשיך , ניתן מספר דוגמאות שעשויות לחזק טיעון זה של גופמן , בהן כאלה שכבר הבאנו במבוא , למצבים בהם אין באפשרותו של אדם לבצע את ההפרדה בין מה שהוא חפץ להסתיר מקהל הצופים שלו לבין מה שהוא חפץ לגלות . נגלה כי המצבים הללו הם מקרים של אלימות קשה : עינויים במהלכם מגלה אדם את מה שהוא חפץ להסתיר ובוגד ביקר לו , הם דוגמה למצב שכזה ; רעב , או סבל קיצוני אחר , הם דוגמה למצבים בהם אין באפשרותם של אנשים לבחור את תגובותיהם : הפסקת הסבל היא המטרה היחידה , וצעקות המבטאות את הכאב ...
אל הספר