בספרו הצגת האני בחיי היומיום עסק גופמן בשאלה כיצד מעצבים בני האדם את התנהגותם בעת יחסי גומלין עם זולתם , באילו נסיבות הם מרגישים שיחסי הגומלין תקינים ובאילו נסיבות גורמים להם יחסי הגומלין מפח נפש ובושה . לפי גופמן , בני אדם , במידה רבה בשונה מהחיות , מעצבים את התנהגותם תוך מתן תשומת לב מרכזית לרושם אותו הם חפצים לעשות על הבאים אתם במגע . כאשר הרושם שביקשו להותיר משתבש , הם חשים בושה , והשותפים ליחסי הגומלין באים במבוכה . הרושם אותו מבקשים בני אדם ליצור במסגרת יחסי הגומלין תלוי בתפקיד אותו הם ממלאים ברגע נתון . למשל , הם מתנהגים באופן מסוים כשהם צופים במשחק כדורגל מן היציע , באופן אחר כאשר הם צופים באותו המשחק עם חבריהם בסלון , ובאופן שונה לחלוטין כאשר הם מנתחים את אירועי המשחק עם סטודנטים בכיתה . בשלושת המקרים יהיה הבדל בלבושם , במחוות גופם ובלשון דיבורם . בעת הצפייה במשחק הכדורגל מהיציע , יכול האדם לקלל את השופט המכריע בניגוד לציפיותיו , והתנהגותו תחשב תקינה , אולם אם ישתמש באותם ביטויים כלפי סטודנט בכיתה הפועל בניגוד לציפיותיו ייתפס הדבר כביצוע כושל מאוד של תפקידו . 1 גופמן , א ' , ה...
אל הספר