מבוא לסדרה 'לגדל אדם'

רבים עברו במערכת החינוך הממסדית , ודרכם של רבים הצטלבה בה בשנית כאשר שלחו אליה את בנותיהם ובניהם . חלקם הגדול חש אי נחת מדרכיה של המערכת . לעתים מלווה תחושה זו בחשד שהמערכת אינה תורמת להתפתחות הילדות והילדים , ולעתים – בחשד שהיא אף פוגעת בהתפתחותם . לעתים תוהים בני האדם אם משהו חשוב השתבש , שעליו אינם יודעים להצביע , ואם ה ' משהו ' הזה קשור באופן עמום לדרך בה גודלו , לאמונות שהוטמעו בהם , לנורמות שהפנימו . מהו הדבר הזה , שאובד יחד עם עקבותיו בדרכי החינוך הנפתלות ? אימתי התחלפה התשוקה לגדל בני אדם בריאים , ביקורתיים , יצירתיים ומתפתחים בשאיפה לסגל ילדים חסרי אונים לדרישות המערכת ? אימתי התחלפה התשוקה לבסס יחסי הורים ילדים על דאגה , אהבה והיענות לצרכים אינדיבידואליים בתשוקה לגדל ' חכמים ' , ' מצטיינים' ו ' ממושמעים ' ? אימתי הפך הריגול אחר ילדים בעזרת מחשבים ומצלמות לסמן של ביטחון , אחריות וקידמה ? אימתי התחילו לזהות במערכת את מה שניתן למדוד בחינוך עם חינוך ? על שאלות אלו ננסה להשיב בסדרה זו , תוך שנצביע על נתיב הצמיחה האבוד שנותר , כך מסתבר , גלוי למי שמוכן להתבונן בו . סדרה זו נכתבה עב...  אל הספר