חילופי גברי בממשלה במרוצת שנת 1953 גמלה אצל בן גוריון ההחלטה לפרוש זמנית מראשות הממשלה ומתפקיד שר הביטחון ולהצטרף לקיבוץ שדה בוקר שבנגב . בשיחה עם זיאמה ב 22 בספטמבר , קודם שדיווח על תכניותיו לשרי מפא " י ולמזכיר המפלגה , הוא שיתף אותו במהלך המתוכנן . מאחר וההתפטרות אמורה הייתה לפנות מקום לשר אחר מטעם מפא " י , במסגרת מכסת שריה , הוא העלה בהזדמנות זאת את שאלת הצטרפותו של זיאמה לממשלה כשר בלי תיק . כמו כן הוא ציין כי פנחס לבון יתמנה לתפקיד שר הביטחון , אבל נמנע מלנקוב בשם המיועד להחליפו כראש הממשלה . בן גוריון , שהיה מוטרד ממנת התסכול וממטען המרירות שהעיקו על זיאמה , ודאי סבר כי הבשורה שבקרוב יימצא לו מקום סביב שולחן הממשלה תסב לו קורת רוח ותעודד אותו ; אלא שחשבונו היה מוטעה . זיאמה הקנה משקל גדול יותר להמשך כהונתו של בן גוריון כראש הממשלה ושר הביטחון מאשר לתועלת שתצמח לו עצמו בעקבות ההתפטרות . הוא " התנגד בכל תוקף " לרצונו של בן גוריון לפרוש , הביע דעתו כי המהלך " יזיק למדינה ולתנועה , וחלילה יביא להרס" וכי " הוא מאמין בתפקיד האישיות בהיסטוריה " . לפיכך הוא דחה על הסף את ההצעה להצטרף...
אל הספר