במלחמת העצמאות נרתמו מוסדות ותאגידים הסתדרותיים למאמץ הביטחוני . חברת הבנייה ' סולל בונה ' , מפעלי התעשייה של ' כור ' , מערך הרפואה של קופת חולים , האוטובוסים של קואופרטיב התחבורה ' אגד ' וחברות נוספות לקחו חלק חשוב במאמץ האדיר שנדרש מהיישוב היהודי בהתמודדותו עם אתגרי המלחמה . בעיקרו של דבר קיימו מנהלי המפעלים והמוסדות ההסתדרותיים והמופקדים על הביטחון ערוצי דיבור ישירים ביניהם . השיח הישיר התאפשר הודות להיכרות רבת שנים וקשרים תנועתיים ומפלגתיים בין שני הצדדים , והם לא נזקקו לתיווך מצד הוועד הפועל של ההסתדרות , שלא מילא תפקיד של ממש בהכוונת המוסדות והמפעלים ובתיאום פעילותם במישור הביטחוני . בדומה לוועד הפועל גם ועדת החירום ההסתדרותית , שבראשה עמד זיאמה , לא מילאה תפקיד אופרטיבי . מדובר בוועדה , כפי שהוא בעצמו הסביר זמן קצר לאחר הקמתה , שהייתה " בבחינת פעמון אזעקה או ספר קובלנות , שכל מקום ששם הדברים אינם מסתדרים או שהמצב שם רע או מסוכן ומתיאשים מכל מיני מוסדות - באים הנה [ לוועדה ] " . למשל , פנו אליה יישובים מהגליל , מהנגב ומאזורים נוספים בארץ בבקשות לסייע בבניית ביצורים ; פניות שזיאמ...
אל הספר