ההקבלה בין חלוקה זו לשלושת שלבי ההשכלה , הבנת תחומי הידע של כל אחת משלוש הנפשות : המדברת , הפילוסופית והנבואית , ובמיוחד החלוקה בין הנפש הפילוסופית לנפש הנבואית , עשויות להועיל בהבחנה בין השכל בפועל לשכל הקנוי ובהגדרת תוכן השכלתו של השכל הקנוי . פרק כ פותח בתיאור הנפש הפילוסופית וכוחותיה : ואשוב לזכור קצת פרטי הכחות המצואים לנפש החכמה הפילוסופית . ואומר כי מכלל כחותיה ופעולותיה היא : [ 1 ] אהבת החכמות העיוניות שאין החפץ בהם כי אם לעמוד על אמתתם בלבד , [ 2 ] ולהבין כללי המצואים והם המינים והסוגים העליונים הכוללים המצואים בשכל , [ 3 ] ולדעת תנאי ההיקש ולעשות ההקדמות ששמים אותם התחלות המופתים ותולדותיהן המתחייבות מהן כדי להורות מהדברים הגלויים על הנסתרים . [ 4 ] ולדעת סבות הדברים הטבעיים והשכליים וסבות סבותיהן עד הגיעם אל הסבה הראשונה שממנה נמצאו כל המצואים ולהבדיל בין עולם השכל ועולם הטבע ובין החומר הגלגלי לחמר ההיולי ולדעת סבות תנועות הגלגלים ומשפטיהם ומעשיהם וכמה מספרם , ומשפטי הצורות שבהן , רצוני לומר , הכוכבים . [ 5 ] וענין החמר ההיולי וענין הצורות קבל וענין מה שהורכב מהם והם המינים ...
אל הספר