היא קבלה עבודה מאת המשרד [ לעבודות ציבוריות ] מחוץ לגדוד . כל הפלוגה עברה לעבודה זו לימה [ יבניאל ] והגדוד מחכה לידיעות . ' אחוה ' הפרה בהחלטותיה שורה של הסכמות יסוד שהגדוד ראה כתנאי בל יעבור לעצם קיומו כמערכת משותפת . היא ביקשה הפרדה תקציבית , כלומר אי –השתתפות בעול החובות הכללי , שמשמעותה אי – קבלת העיקרון של ערבות הדדית בגדוד . נוסף על כך דרשה הקבוצה כי רווחיה מעבודתה יופנו לטובתה בלבד , דבר שגרר ערעור על עיקרון נוסף – שוויון בין – פלוגתי . ' אחוה ' סיימה את עבודתה ברווח והייתה יכולה לאפשר לעצמה להשקיע בעתיד חבריה , בתנאי שרווחים אלה לא יופנו לצורכי המסגרת הגדודית שאליה השתייכה . בשלב הזה בחרה הקבוצה לבדל את עצמה מן המסגרת הכללית . לא ברור כיצד ראו עצמם חברי ' אחוה ' קשורים לגדוד , שכן כדי לקדם את עניינם הם פנו באופן עצמאי לגורם חיצוני ( המשרד לעבודות ציבוריות ) לשם קבלת עבודה , ובכך ויתרו על תיווכו של הגדוד . בשלב זה שאלו את עצמם הן מנהיגי הגדוד והן אנשי ' אחוה ' אם נותר קשר רעיוני , ארגוני או כלכלי משמעותי כלשהו ביניהם . משלא נענתה תביעתו של הגדוד מן הפלוגה שלא לפעול באופן עצמאי ,...
אל הספר