נספח 3: גר וגרים בימי הבית השני

כפי שברמז בדיון בפרק ל מחבר ספר היובלים ואנשי עדתו הכירך גיור דתי אבל סירבו לקבלו ואסרו על כל נישואים בין יהודים לבין מי שלא נולד לאב ואם יהודים . כדי להביו את מורכבות הנושא עלינו להיות ערים לכך שבמהלך ימי הבית השני המונח ' גר ' עוכר שינוי משמעות . בעוד בתקופה המקראית גר הוא אדם שאינו בן לאה 7 משבטי ישראל אך בר בארץיישראל , הרי בספרות התגאית , שזמן עריכתה לאחר חורבן הבית השני , המתת ' גר ' מגדיר נכרי שבטקס קבוע ומוגדר הפך לאדם בעל זכויות וחובות כמעט שוהם לאלה של יהודי מלידה ( הליך זה הוא המכונה בדברי ' גיור דתיי ) . משמעות המונח ברורה אפוא הן בתקופת המקרא הקדומה והן בספרות התגאית . לעומת זאת משמעות המונח בתקופה המקראית המאוחרת ומתקופה זו רעד סוף ימי הבית השני מעורפלת מאוד . יש צורך אפוא לבחון אילו גלגולי משמעות עבר המונח בימי הבית השני , מתחילתם ועד סופם . במקרא גר הוא אדם שעזב את מקום משפחתו ושבטו ועבר למקום שבו מעמדו אינו שווה לזה של התושבים האוטרכתונים . באסכולת הקדושה , עקב היות משכן הגר בתחום השפעת קדושת האל , ' הגר תינו חבר שווה זכויות וחובות בעדת הקודש הישראלית , הכוללת את כל הי...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי