בפרק ל מפרש בעל היובלים את דין העברת הבן ( או הכת ) למולך כדין איסור נישואים . לא אחדש אם אגכזר שגם בתרגומים העתיקים ובדברי חכמים נדרש איסור הנתינה למולך על יחסי אישות עם בנות גויים . דרשה זו מצויה בכמה מקורות ואפרטם כאו משום שההשוואה אליהם חשובה להבנת דרכו של ספר היובלים , שגי מקורות תבאיים יש ביריבו לעניין זה : הראשון הוא המשנה ( מגילה ד ט ) , שהדברים מובאים בה באופן עקיף : ' האומר : " ומזרעך לא תתן להעביר למלך " וויקרא ירו , ( 21 ומזרעך לא תתן לאעברא ארמייתא י משתקים אותו בנזיפה / השני הוא מדרש תנאים לספר דברים ( יח 3 - 9 ו , מהדורת הופמן , עמ ' 0 וו ) , שהוא מבית מדרשו של ר ' ישמעאל : ' לא ימצא בך מע ' בנו וב ' באש ' זה המעביר מזרעו למולך . ד " א ' לא ימצא בך ' למה נאמר ? לפי שהוא אומר ( ויקרא ב 2 ) ' ואל בני ישראל תאמר איש איש כי יתן מזרעו למלך מות יומת ; ר ' ישמעאל אומר , זה הבועל ארמית ומעמיד ממנה בן אויב למקום . עונש שמענו אזהרה לא שמענג ת " ל ' לא ימצא בך מע ' בנו וב ' באש ' . כמשנה הפסוק המתורגם הוא מויקרא יח - בפסוק זה נכלל השורש עב " ר . במקום בניין הפעיל שבויקרא בא בתרגום ...
אל הספר