בפרק שלפנינו מחבר ספר היובלים שוזר זה בזה את סיפור ליל מכת בכורות ופסח מצרים ואת דיו קרבן פסח דורות , את פשרו מצרים מסביר מחבר היובלים בהתאמה למסופר במקרא . בליל מבת בכורות היה לדם תפקיד אפוטרופאי מובהק ; הגנה מפני המשחית שעבר באותו הזמן ממש לכגוף את מצרים , חידושו של בעל היובלים הוא בזיהוי המשחית עם חיילי סר המשטמה , שבלילה ההוא נעשו שליחי האל ומט . ( 3 - 2 לעומת זאת הקרבת הפסח בכל שנה אינה נטועה , על פי ספר היובלים , במאורע ההיסטורי של מכת הבכורות . קרבן הפסח הוא קרבן ברית שמביאיו מוגנים מפני שר המשטמה במהלך השנה עד הפסח הבא ( מט . ( " 15 - 13 בעל היובלים מציג בפרק זה חוקה מסודרת של פסח דורות , שבה חוקי מקרא ממקומות שוגים נארגים יחד לכלל הלכה שבסופן של דבר אינה מקראית . המחבר קובע זמן מדויק לפסח דורות - בין הערביים . הוא מוסיף שתיית יין ואמירת הלל , הוא מדגיש שיש לאכול את הפסח במקדש ולא רק לעשותו שם . הוא מדיר כל מי שאינו זכר מבן עשרים שנה ומעלה . הוא מורה כיצד לנהוג בתקופה שבה עדיין לא הוקם המקדש . הפרק שלפנינו מקביל אפוא בסוגתו למאמץ המצוי תדיר במגילת המקדש , ואולם במגילת המקדש מוש...
אל הספר