הפרק שלפנינו מקביל לפסוקים 28 - 1 בפרק מו בבראשית ( עם רמיזה לכה רו ) , פסוקים המספרים על מסעו של יעקב למצרים ומונים את בני המשפתה היורדים שמה . כמה תוספות בתתילת הפרק ביוכלים משלבות בירידה למצרים היבטים הלכתיים : ההימנעות מקבורה מחוץ לארץ ישראל וחגיגת חג ביכורי קציר חטים בלי תבואה חדשה . השכתוב אף מטשטש כמה אי התאמות בסיפור שבמקרא : מדוע אלוהים מעודד את יעקב לרדת מצרימה בשעה שיעקב אינו מגלה שום סימני היסוס ; כוי נושא את מי : יעקב את בניו או בביו אותר . רשימת היורדים למצרים אף היא עוברת עיבוד : מחבר ספר היובלים מסדרה על פי עקרונות חמורים של תאריכים וזמנים . ( 1 ) ויקום ישראל מהברק , מביתו , באחד לחודש השלישי וילך בדרך באר שבע ויעל ערלה לאלוהי אביו יצחק בשביעי לחודש הזה \ 2 ) . ( 21721 ויזכור יעקב את החלום אשר ראה בבית אל וירא מלרדת למערים . ( 3 ) והוא היה חושב כי ישלח ליוסף לברא אליו וכי לא ירד . וישב שם שבוע ימים אולי יראה בר מראה אם ישאר או ירד . ( 4 ) רעש את חג הקציר , בכורי חטים , מתבואה ישנה כי אין בכול ארץ כנעז אף מלוא יד זרע הארץ , כי היה רעב לכול החיה והבהמה ולעוף וגם לאדם . * ...
אל הספר