בסיפור המקראי מכירתו של יוסף והאבל עליו מרחפים כעננה מעל יעקב עד סוף ספר בראשית . ביובלים יוסף נדחק מפני היחסים שבין יעקב לעשו בפיקוחם של הוריהם יצחק ורבקה ( הממשיכה למלא תפקיד בשרטוט היחס הנכון בין יעקב ובניו לבין שאר העולם ) , בפרק לה המחבר מביא דברי כיבושיו של רבקה לבמה , יעקב רעשו , על אהבת אחים . בפרק לו יצחק מצווה את יעקב ועשו על אהבת אחים . הפרקים התוכפים מבהירים שאהבת אחים אינה מתממשת בין יעקב רעשו ; בפרקים לז - לת עשו נלחם ביעקב כפי שמלכי האמורי נלחמו בו . ביחסים בין יעקב ועשר מתממשת אזהרת ירמיהר ( 5 - 3 ט ) הרומזת גגל היות עם ישראל בני יעקב הרמאי : י ' איש מרעהו השמת רעל כל את אל תבטחו . כי כל את עקוב יעקב וכל רע רכיל יהלך . ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו . למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו , שבתך כתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאם ה " . ואולם ביובלים עשו הוא ההופך לרמאי . אהבת אחים אפשרית רק בין בני יעקב , והיא אכן מתקיימת בסוף הספר , עת מתפייסים יוסף ואחיו ( ' וכול בני ישראל היו בלב אחד לאהוב איש את אחיו ולעזור איש לרעהו / מו ו ) .
אל הספר