פרק כז

פרק כז מספר על שילוח יעקב לארם נהריים ויציאתו לשם . במסגרתו הוא דומה לפסוקים בבראשית : רבקה פוחדת על בנה ועל כן משכנעת את יצחק לשלוזו . ברם השכתוב מעלים את תחושת הדחיפות בבריחה ומאשש את מעמדו של יעקב . יעקב אינו ירא מעשו ; הוא יוצא לחיו כדי עולא ייאלץ להרוג את עשו . ועוד , בשיחת עם רבקה , המתנהלת עם צאתו של יעקב , מביע יצחק ביטחון שיעקב יצליח בדרכו וישגשג . ( ן ) ויוגד לרבקה בחלום את דבר עשו כנה הגדול . ותשלח רבקה ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר . ( 2 ) הנה עשו אחיך מתנקם בך להורגך . ( 3 ) ועתה בני שמע קולי רקום וברח אי לבן אחי הרנה ושב עמו ימים אחדים עד תשוב חמת אח * ך ויעזוב כעסו עליך וישכח כול אשר עשית לו ושלחתי להביאך משם . ( 4 ) ויאמר יעקב לא אפחד , אס ירעה להרגני אהתו . ( 5 ) ותאמר פן אשכל את שני בנ > ביום אחד . ( < 6 ויאמר יעקב לרבקה , אמי הנה ידעת כי זקן אבי ואראהי כי כבדו עיניו ואס אעזבנר ירע בעיניו על אשר עזבתיו ואלך םכם , ויקצוף אב > ויקלל אותי . לא אלך כי אם ישלחני אז אלך . 7 j ) ותאמר רבקה אל יעקב אני אלך ואגיד לו רישלחך . ( < 3 ותבוא רבקה ותאמר ליצחק מאסתי בחיי מפני שתי בנות ח...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי