בפרק זה משכתב המחבר את הכתוב בפרקים ב ו ג בבראשית , שבהם התיאור השני של הבריאה וסיפור האכילה מעץ הדעת טוב ורע , כפי שהעירו חוקרים . בבראשית עובד תיאור הבריאה כדי לשרת את סיפור החטא ועונשו . אם בתחילה סופר על אדם שנוצר כדי לעבוד את האדמה ונוצרה האישה כדי לסייע לו במשימה , בהמשך נוספו פסוקים שהתישו דווקא את סיפוק צרכיו של אדם מידי האל ובלי מאמץ של אדם . כך יכול המחבר להדגיש את גודל השבר בעקבות תטאו של אדם , הניסיון להשיג חכמה בכוה שכלו וללא התגלית ועזרת האל . ואולם הסיפור במתכונתו הנוכחית הופך תמוה : האם אכן רצה האל שנזר הבריאה 'בצלמנו כדמותנו ' יהיה חסר דעת וחסר ישע המשוטט בלא מעש בגן העדן ? כאמור , תיאור הבריאה השני הופך ביובלים לתיאור שבוע הימים השני . המחבר אינו מזכיר פרטים רבים המצריים בבראשית ב , אם משום שכללם בדרך זו או אחרת בפרק הקודם ( לדוגמה : בריאת הנהרות ; נטיעת גן עדן ; יצירת החיות ) , ואם משום שאינם נחוצים לעיבודו ( האד העולה מך הארץ ) . הוא מכניס לפרק פרטים שאינם בבראשית כדי להתאים את הכתוב ללוח הזמנים שהוא מבקש ליצור ( לדוגמה , הבאת החיות לאדם בהדרגה , במהלך ימי השבוע השנ...
אל הספר