נספח ב: הלכות השבת בספר היובלים

00 ספר היובלים הוא אתד המקורות הקדומים , אם לא הקדום ביותה הכוללים הלכות שבת , הלכות שהן תולדה 1 של מאמץ להגדיר ולסייג את האזהרה המקראית בדבר איסור מלאכה וחילול שבת . " כמו בתחומים אחרים , קשה לדעת מה מהמצוי לפנינו היה מקובל על כל שכבות העם ומה רק על הקבוצה הכוהנית . ודאי הוא , ועל כך עמד י " ד גילת , שרשימת לט אבות מלאכה המוכרת מספרות חז " ל לא הייתה קיימת בתקופתו של בעל היובלים , - " כן העיר נילת , שרשימת אבות המלאכה אינה בנויה על פי פסוקי מקרא אלא על סמך התבוננות בפעולותיו של האדם להכנת צרכיו המידיים : אוכל , בגד , ספר ומחסה . כפי שנראה , גם בהלכות הנכללות ביוכלים יש מכנה משותף , אם כי מצומצם ושונה מזה של החכמים , וקרוב יותר למקרא . בפרק ב , לאחר שהוא מזהיר באופן כללי מעשיית מלאכה ומחילול , המחבר מונה כמה איסורים ספצפיים יותר : ( א ) ' בילוי עשות חפץ ' ( אם שחזרתי נכונה ) , היינן דיבור או מעשה המלמד על התוויית תכנית ליום שלמחרת ; ( ב ) הכנת מאכל ומשקה ; HI שאיבת מים ; ( ד ) הבאה והוצאה בשערים ; וה ) הבאה והוצאה מבית לבית . האזהרה מעיסוק בדברי חול מטרתה לשמור את השבת כקודש , שאר האיס...  אל הספר