שני פרקים בספר בראשית מספרים על הבריאה והם שונים זה מזה . פרק א בנוי בסגנון המקרר הכוהני המדגיש כרונולוגיה וסכמטיות , ומטרתו להציג סיבה אטיולוגית לרעיון השבת . בפרק ב איו התייחסות לימים ולמבנה זמנים והוא חלק מסאגה רחבה יותר שעניינה תפקידו של האדם בעולם ויחסו לאל , ונכלל בה גם פרק ג , שבו מסופר על מעשי אדם וזוגתו בגן עדן . הימצאות שני הפרקים יוצרת חוסר קוהרנטיות . בפרק א נברא האדם ביום השישי , ' זכר ונקבה ברא אותם / לאחר שבימים שלפני כך נבראו גרמי השמים , הדגים , העופות והחיות . לעומת זה , בפרק ב האדם הוא ראשון הברואים , והיצירה הנוספת נעשית למענו * אלוהים נוטע גן בעדך ושם בו את אדם לעבדו ולשמרן ( . ( 15 - 9 ב הוא בורא את החיות ואת העופות כי ' לא טוב היות האדם לבדו ' ( . ( 19 ב אדם קורא לחיות בשם אך לא מוצא לו ביביהן עזר . לפיכך בורא אלוהים בשלב הזה את חוה מצלעו של אדם , ואכן בה הוא מוצא שותפה נאמנה ( . ( 24 - 18 ב אפשר שהעורך של ספר בראעןית לא ראה בעריכתו אייהתאמה . לטעמו פרק א מפרט את הבריאה לפי הסדר , ואילו פרק ב מלמד מה הייתה תכניתו של האל בבריאת הצומח ביום השלישי ( א ר , ( 15 - 8 ב...
אל הספר