פרק כב , שבו משוקע ה ' חיבור על מהלקות העתים ' הקדום יותר , הוא הפרק החשוב לדיוננו . בחיבור הקדום שולבו כאמור פסוקים מפרי עטו של המחבר , עיון בפסוקי התוספת מעלה שהם מתארים שני דורות חוטאים באופן המובן רק לאור המחשבה הכתתית בת השליש השלישי של המאה השנייה לפסה " נ . להבהרת טענה זו נעיין בשלושה חיבורים כתתיים : ברית דמשק , פסידו משה ופשר חבקוק , ובמחשבה ההיסטורית המשתקפת בהם . בהגות עדת קומראן , וכנראה גם בקבוצת הכוהנים בירושלים שחוותה עתות משבה ניתנה תשומת לב רבה למהלכי ההיסטוריה . הכוהנים חישבו קץ וקצים וטעבו שביכולתם לחזות את מהלך המאורעות ואת סופם . בבואם לחזות את שעתיד להתרוזעו הם נאחזו בתקדימים מן העבר , שהיו קרובים בטיבם למאורעות ההווה , ובהם ניתן גמול לצדיקים ועובש לרשעים , תקדימים אלה היו ידועים להם או מתוך היכרות ישירה עמם או מתוך עיון בפסוקי מקרא שבהם דיווח על העבר הרחוק . פרטי התקדימים נכפו על ההווה והתוו את שרטןט העתיד החזוי . עתות משבר לא חסרו במאה השנייה לפסה " ב , אף כי טיב המצוקה השתנה מתקופת משבה אחת לחברתה . אפשר להבחין בהתייחסות לארבע עתות בכתבים הכתת " ם . המשבר הקדום...
אל הספר