פרק חמישה־עשר כתובות ממלוכיות בירושלים

אורי טל מבוא אחד ממאפייניה של התקופה הממלוכית כירושלים וחידון המתבלט לעיני המהלך ברחובותיה ומקדשיה הוא ריבוין של כתוכרת פומביות בערבית הגלויות לעין הציבור . מניין הכתובות המוכרות לבו כיום מן התקופה הממלוכית בת 250 השנה עולה על מאה , קרוב למספר הכתובות מן התקופה הערתימאנית , המאוחרת והארוכה יותר , הכתובות אינן שרות באורכן , בגורלן ובמצב השתמררתן , חלקן נחקק על חפצים . על בניינים או על מצבות קברים . יש בהן הנראות בנקל לעין העובר בעיר ואחרות נסתרות וקשות לקריאה . רובן מתוארכות או שאפשר לנסות לתארכן על פי שיקולים כמו שמות של דמויות מוכרות המכריס בהן , סגנונן הקליברפי או מיקומן במפת העיר . את ערכן של הכתובות יש לבחון משלושה היבטים . החשוב שבהם - התוכני . כתובת על בניין , על חפץ או על מצבת קבר מבקשת לספר על המבנה , על יעדיו רעל זמנו . היא מוסרת שמות של שליטים , נציבים ואחראים לבנייה על תואריהם ועל כן היא עדות היסטורית אותנטית . היא גם מזמנת - אם היא באתרה , וכך הן מרבית הכתובות - אפשרות לתארך את המבנה שהיא קבועה עליו או חקוקה בר . ההיבט השני הוא המשפטי . במקרים אחדים הכתובת המפורטת והארוכה ה...  אל הספר